פסק-דין בתיק ת"א 45265-12-10

בפני תביעות כספיות נגדיות, התביעה הראשית ע"ס 108,100 ש"ח והתביעה שכנגד ע"ס 100,000 ש"ח.

כמו כן הוגשה הודעת צד ג'.

למען הנוחיות, התובע והנתבע שכנגד ייקרא - "התובע" והנתבעים והתובעים שכנגד ייקראו - "הנתבעים".

בכתב התביעה טוען התובע, בין היתר, כדלקמן:

1.         כי ביום 23.6.09 הצדדים חתמו על הסכם למכר דירה ברח' סאן דיאגו 526/12 בקרית מלאכי הידועה כגוש 2405 חלקה 14/12 (להלן - "הדירה") בסך של 340,000 ש"ח (להלן - "ההסכם") לפיה רכש התובע את הדירה מהנתבעים.

2.         כי ביום 9.7.09 נרשמה הערת אזהרה לטובת התובע, העסקה דווחה לרשויות המס והתובע שילם את מס הרכישה כחוק.

3.         כי ביום 18.4.10 הגיש התובע תביעה לאכיפת הסכם לבית המשפט המחוזי בבאר שבע לאור הפרות ההסכם ע"י הנתבעים. ביום 17.10.10 ניתן פס"ד מוסכם לאכיפת הסכם המכר לפיו החזקה בדירה תימסר לתובע לא יאוחר מיום 45 יום לאחר מתן פסה"ד, אך הנתבעים ממשיכים להפר את ההסכם, לא מסרו ייפוי כוח בלתי חוזר להעברת הזכויות וטרם מסרו את החזקה בדירה לתובע.

4.         כי לאור הפרות ההסכם ע"י הנתבעים זכאי התובע לפיצויים המוסכמים בהתאם לסע' 8 להסכם בסך של 34,000 ש"ח.

5.         כי בנוסף זכאי התובע לקבל פיצוי מוסכם של 150 ש"ח בגין כל יום איחור במסירת החזקה של הדירה החל מיום 24.3.10 כאשר לצורכי אגרה עומד סכום זה ע"ס 41,100 ש"ח.

6.         כי על הנתבעים לשלם לו את הוצאות עורך דינו בגין ההליך בבית המשפט המחוזי בסך של 9,000 ש"ח.

7.         כי לאור הפרות ההסכם הוא מפסיד שכ"ד בסך של 3,000 ש"ח שהיה באפשרותו לקבל מהשכרת הדירה ועל הנתבעים לפצותו בגין כך החל מ- 24.3.10 ועד למועד המסירה בפועל אשר לצורכי אגרה מדובר בסך של 24,000 ש"ח.

הנתבעים הגישו כתב הגנה בו הם טוענים, בין היתר, כדלקמן:

1.         כי התובע חתם על הסכם המכר במשרדו של הצד השלישי ביום 23.6.09 והנתבעים זומנו לחתום על ההסכם רק שלושה ימים לאחר מכן.

2.         כי מעולם לא הפרו את ההסכם אלא התובע הוא שעשה כן. כי על התובע היה לשלם את התמורה בשלושה חלקים (1) במעמד החתימה, (2) ישירות לבנק לסילוק המשכנתא ו- (3) היתרה. מאז חתימת ההסכם (6/09) ועד להיום לא שילם התובע לנתבעים את הסכום הראשון - 50,000 ש"ח - ולא שולמה היתרה כ- 145,000 ש"ח. זאת למרות שעפ"י פסה"ד במחוזי ניתנה לתובע הזדמנות לתקן את ההפרה.

3.         כי מכיוון שהתובע חתם על ההסכם שלא באותו מעמד בו הנתבעים חתמו עליו, העביר התובע מתוך הסך של 50,000 ש"ח, 48.000 ש"ח למשרדו של הצד השלישי ו- 2,000 ש"ח נותרו בכיסו. הצד השלישי מחזיק בכספים אלה עד היום. עפ"י ההסכם היה על התובע להעביר סכום זה לידיהם ולא לידי הצד השלישי.

4.         כי כל עוד הסכום הנ"ל לא הועבר לנתבעים הוא אינו נחשב כאילו נתקבל והתובע לא קיים את חלקו בהסכם כאשר סכום זה היה חשוב לנתבעים אשר התקשרו בזכרון דברים לרכישת דירה אחרת על בסיס הסכום שהיו אמורים לקבל בהסכם. משלא התקבל הסכום, הנתבעים הפרו את זכרון הדברים והמוכרים שם הואילו בטובם שלא לתבוע את הנתבעים.

5.         כי ההסכם היה לאכיפה הדדית של ההסכם ולא "כנגד הנתבעים".

6.         כי התובע ממשיך להפר את ההסכם בכך שלא שילם את הסכומים ובכך שלא הגיע בעצמו ו/או באמצעות ב"כ לקחת את ייפוי הכוח להעברת הזכויות.

7.         כי הנתבעים פינו את הדירה ולא קיבלו את מלוא התמורה והם משלמים שכירות ועתה גם מחירי הדירות מאז 2009 האמירו.